הפלאפון מצלצל - שעון מעורר- בנודניק עד שתתייחס
פותחת את העיניים, שוב מיטה זרה, גבר ערום על
הבטן והראש קבור בכרית, האם אזכור אותו אם אראה
אותו ברחוב?
שוב להתלבש בשקט, להתגנב החוצה, להזמין מונית
להחליף בגדים וללכת לעבודה כשאני הכי גמורה
בעולם.
לא ישנה בזמן האחרון, פעם עוד הייתי חוזרת הביתה
ומנמנמת שעתיים שלוש עד היציאה. אין לי כוחות
הנשמה שלי לא נחה הדמעות עולות תמיד בכל
מקום לא משנה עם מי או מה או למה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.