היו לו כמה חלומות. אחד מהם לקנות מכונית. הוא השתחרר מהצבא,
עבד במשך חצי שנה והגשים את חלומו. הוא קנה מכונית נחמדה
והתאהב בה כל-כך עד שלפעמים היה נראה שהוא אוהב אותה יותר
מחברתו וממשפחתו. על כל תקלה קטנה היה שולח אותה לתיקון, כל
יום - יומיים היה שוטף ומבריק אותה. אחת לכמה זמן היה עושה לה
טיפול ווקס, הוא קנה לה כל מה שרק אפשר; שטיחונים חדשים,
גלגלים, כיסוי להגה, פנסים, ריח טוב... היא הפכה להיות חלק ממש
נכבד מחייו.
ביום הולדתה של חברתו, לקח אותה לסופרלנד. הם ממש נהנו יחד. הם
רצו כמו ילדים קטנים בין כל המתקנים, ולפעמים אפילו דילגו
ורקדו בין המתקנים. היה להם כל-כך כייף ביחד. הם לא הפסיקו
לצחוק לרגע. הם נשארו שם עד ממש לסגירה וכשיצאו נכנסו למכוניתו
עליזים. הוא נהג, ונסע לכיוון כביש איילון. הכביש היה מעוכל
וחשוך מאוד. הוא לקח את הסיבוב במהירות גבוהה מאוד ואיבד שליטה
על המכונית. המכונית סטטה לגמרי מנתיבה וחתכה גם את הנתיב השני
שבו נסעו בכיוון הנגדי. המכונית התהפכה הצידה ומה שמנע ממנה
להתהפך לגמרי היה החול, שבלם את גלגלי המכונית.
הוא ממש נבהל ויצא החוצה. חברתו הייתה קצת בשוק ולא הצליחה
לצאת מדלת המכונית, היא הייתה תקועה. הוא הסתכל על המכונית כדי
לראות אם קרה לה משהו, לאחר מכן אמר לחברתו שהוא מצטער. היא לא
ענתה, היא הייתה צריכה לעכל את מה שקרה. זו לא פעם ראשונה שהיא
מעירה לו על מהירותו המופרזת והיה כבר ארוע דומה לזה בעבר, אבל
כדי לא לתת לו להרגיש שהיא כמו אמא שלו, היא לא נידנדה לו על
זה יותר מידי.
הוא היה בטוח שהמכונית נתקעה ושמה שנותר לעשות הוא להזמין גרר.
לפתע עברה מונית ועצרה בצד. נהג המונית עזר לו לחלץ אותה.
חברתו התחילה להריץ בראש אפשרויות אחרות לאיך שהארוע הזה היה
עלול להסתיים. היא בחיים לא עברה תאונת דרכים ביום-הולדתה.
אחד הדברים הראשונים שהטרידו אותו היה שצריך לשלוח את המכונית
לבדיקה.
אותי הטרידה המחשבה אם גם הוא יכול להשלח לבדיקה.