New Stage - Go To Main Page


מצאתי עבודה בקצה השני של העיר. לקח לי שעה וחצי להגיע לשם .
ושעה וחצי לחזור. אבל למרות הדרך תמיד הייתי יורד שתי תחנות
לפני ועושה לי טיול של עשר דקות עד שהיתי מגיע לשער ונכנס
הביתה.

ביום ראשון ירדתי מהאוטובוס והבטתי ימינה ושמאלה לפני שחציתי
את הכביש
שהמשיך עד לפארק. עוד מבט ימינה גילה בפני איש זקן . לאיש היה
סל גדוש במצרכים שבצבצו בעננים לבנים של שקיות סופר . השער
הלבן היתתמר כמו עשן מעל לערובת ראשו והגבות העבות והשחורות
שמצאו את דרכם למרומי המצח . אני לא גיבור - אבל לעזור לאיש
זקן, לא נחשב אצלי למעשה גבורה אף-פעם . ניגשתי אליו . בפעם
הראשונה הוא לא שמע אותי בגלל שהיה לו יותר מידיי מחשבות
חשובות בראש והרחוב היה שומם מידיי. בפעם השנייה ששאלתי אותו
עם הוא צריך עזרה , הוא השתמש במבטא הרוסי שלו ובשפה העברית
ואמר משהו לאות הסכמה . לקחת את הסל והשקית הנוספת והתחלתי
ללכת בצעד מדוד לקצה של המדרכה בשביל לחצות את הכביש.
כשהסתובבתי הוא לא היה שם.

ביום השני ירדתי מהאוטובוס והבטתי ימינה ושמאלה לפני שחציתי את
הכביש
שהמשיך עד לפארק. עוד מבט ימינה גילה בפני נער מאושר . לנער
הייתה הליכה קופצנית שגרמה לרגליים שלו לקפץ מתוך נעליים
ולמכנסיים שהיו תלויים נמוך מידיי על מותניו לחשוף תחתונים.
אני לא מטריד אנשים בדרך כלל - אבל לשאול מישהו מה המצב , לא
נחשב אצלי למטרד. בפעם הראשונה הוא לא שמע אותי בגלל שהיה לו
יותר מידיי מחשבות חשובות ומנגינה שנתקעה בראש. בפעם השנייה
ששאלתי אותו לשלומו , הוא השתמש במבטא הישראלי שלו ובשפה
העברית ואמר משהו לאות הסכמה . הבטתי לכיוון נביחה של כלב מחצר
קרובה שנשמע לי קרוב . כשהסתובבתי הוא לא היה שם.

ביום השלישי ירדתי מהאוטובוס והבטתי ימינה ושמאלה לפני שחציתי
את הכביש שהמשיך עד לפארק. עוד מבט ימינה גילה אמא שהסיע ילד
בעגלה . הילד בכה והביט עליי כאילו שחיפש חמלה , בזמן שהאמא
ניסתה לאחוז בעגלה ובתיקים יחד בזמן שהיא מרגיעה את הקטן . אני
לא מציע בדרך כלל - אבל הפעם הרגשתי שאני חייב. אז הצעתי לעזור
לה . האמא הדריכה אותי לתת לילד את המוצץ שלו ולדבר איתו בזמן
שהיא תתארגן . בפעם הראשונה כשקירבתי את המוצץ לראשו המסתחרר
של הילד הוא לא לקח את המוצץ בגלל מחשבות חשובות ותנועת הראש
הממכרת . בפעם השנייה שאלתי אותו כמה שאלות הוא הסכים וקיבל את
המוצץ . האמא הרגועה חיכה עלי. כשהבטתי לרחוב בשביל לבדוק אם
יש מכוניות ואם אפשר לעבור בבטחה. ידעתי שכשהסתובב הם כבר לא
יהיו שם.

ביום רביעי ירדתי מהאוטובוס והבטתי ימינה ושמאלה לפני שחציתי
את הכביש
שהמשיך עד לפארק. עוד מבט ימינה גילה בפני בחור משועמם . לבחור
הייתה ערמה ענקית של שיער על הראש וזקן תיש מבולגן , חולצה של
סוף מסלול ותיק גב שחור . הוא הביט אליי ושאל משהו. אבל לא
שמעתי בגלל ששמעתי איזה שיר בראש והייתי עסוק מידיי בתוכניות
שלי להיום בערב . בפעם השנייה הוא שאל אותי "מה המצב אחי?"
וחייך. עניתי לו עם הראש . וכשהתחלתי לחצות את הכביש הוא
נעלם.

ביום החמישי ירדתי מהאוטובוס. השמש שרפה והייתי מאוד עייף .
נער צעיר קפץ החוצה מתוך האוטובוס ולא עזר לי למרות שהיו לי
שלוש שקיות וסל של מצרכים שסחבתי מהשוק עד הבית. אבל זה לא
נורא . כשניגבתי את הזעה מהראש שלי במפית הוא כבר לא היה שם.

ביום שישי אמא לקחה אותי לטייל. היה דווקא כייף. חוץ מאיזה אחד
אם ריח לא טוב של סיגריות שהציק לי. נתתי לו הזדמנות לשים לי
מוצץ בפה ואז הוא נעלם. היה לו שיער לבן ומצחיק.

ביום שבת הייתי נורא בודד , בגלל שהאוטובוס לא עבד ולא יכולתי
לרדת שתי
תחנות לפני הסוף כדי לעשות טיול קטן.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/7/07 7:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דניאל רובין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה