כולם כולם ישבו על הדשא, הבלונדיניות, המקסקניות, חסר הבית המלוכלך - כולם
הפכו אחד.
הרוח החמימה לא הפלתה בין הגזעים באותו היום של קיץ חמים.
הדשא ניצנץ וכולם שם חייכו - אפילו היפנית ששמה היה סו.
הבניינים לשם שינוי לא איימו מרום גובהם, אלא דווקא כמו שמרו על ילדי המין
האנושי.
אפילו השמש דבקה בשיוויון והעניקה בטוב ליבה סרטן לכולם, לא משנה מהיכן הוריהם
הגיעו.
שלווה קסומה אפפה את הפארק, ורק רחש העלים המרגיע נשמע.
היה זה יום של אור.
היה זה יום של חום.
היה זה יום קסום שכולם בו היו שווים.

לא היה לי צל של ספק שהקיץ הולך להתחיל ברגל שמאל.