ממעמקי הצינוק בו נכלאתי
הושיבוני כיסא מסמרים
מסומא אל מול אשנב קטן
ראיתיך רוקדת חשיכה.
כישוף נושן ויצר פרא
ידייך מושטות למקצבים קדמונים
חיוכך מטורף חושני ולועג
מותירי כבול ומבויש באביונה.
מרחק יריקה בינינו
אבל את כה רחוקה
שעשוע לשובים, תצרף לשוטים
בלבי אתפלל כי היית
חיזיון תעתועים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.