|
תמירה ואצילית היא, גופה שיש לבן. בבוז ירוק צונן היא מתבוננת
בגברים שדוחפים לתחתוניה שטרות מקומטים. בקלילות היא חומקת
מידיהם המזיעות, נסיכת קרח מאוקראינה בוערת כאש קרה. |
|
|
צ'מעי, כל פעם
שאני יוצאת
צודקת, אז הוא
אומר לי 'סתמי
ת'פה, אז אני
סותמת.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.