|
מסתכלת על הפצע
וכמו מתוך התמכרות
מקלפת
לאט לאט
רואה את הדם
יוצא ונאגר
בתוך טיפה קטנה
עד שהיא מתפוצצת
והדם הכהה
נוזל על העור הבהיר
העדין
מגרדת
כמו אחוזת טירוף
עד שכואב
עד שנגמר
ורק אז
יכולה להסתכל שוב
ונרגעת.
מסתכלת.
מחייכת. |
|
|
תגידו, עוד
מישהו פה מאונן
כשהוא רואה
"מבט"? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.