גם לחשוב על התהילה היא סוג של התחלה
אומר הפסיכולוג

הולך ברחוב ומוצא מודעת דרושים ישנה מאוד
דרוש מחבר בעל כישון לכתיבה
כותב שירים ורוצה לקבל פידבקים
רוצה לחלום שהוא כותב לזמרים וזמרות
ובכלל ללהקות במדינה במזרח התיכון
ברקע של המודעה מצוירים תווי נגינה
וכתובים מילים בצבעים שונים
ראיתי אותה תלויה על עץ עם נעץ
באזור נידח שאף אחד לא מתקרב
אפילו כלבים לא עוברים שם
הולך ברחוב לא יודע מתי ואיך
אני רק יודע שאני רוצה להתקדם בחיי המתים
כמו המודעה ברחוב ישנה ולא מועילה הרבה

גם לחשוב על תהילה היא סוג של התחלה
אומר הפסיכולוג

אז אני רוצה ללכת
עם הרבה שירים, הרבה לחנים, עם הרבה זמרים
שתלויים בי
ושוב אני מביט במודעה וחושב עד כמה אני לא רוצה
לשים את השירים שלי בתוך מגרה
רוצה רק שאנשים ירצו שאני אכתוב להם
אז לוחשת לי ציפור קטנה שאלה
"מי היא מחיר התהילה?"
רוצה להתפרסם ושיראו אותך
(גם אם זה מקצוע של מאחורי הקלעים)
או שאתה רוצה להתפרסם ושלא יבחינו בך?
תכתוב את השירים ותצפה לתגובות נוראות
ביקורות בונות שתחשוב שהם כמו פצצת אטום
נשק להשמדה המונית
או שאתה תכתוב ולא תחשוב הרבה
פשוט תכתוב ולא אכפת לך מה יגידו
כי יש לך את התשוקה לכתיבה
זה בשבילך סם שלא הורג, אלא מכשל
אז אל תכשיל את עצמך
זה בשבילך כמו תרופה למחלה

אז לוחשת לי ציפור קטנה שאלה
"מי היא מחיר התהילה?"

אז אני הולך ברחוב וזורק את המודעה ברצפה
מתי תבוא מודעה חדשה?
"דרוש מחבר אחרי הצבא"