איילת, איילת פלאית,
השמש זורחת בחוץ;
קרני אור הבוקר מפלחים
לבבות אגלים
כזוויות חוסרי וודאות.
אולי אור כמו זה,
שמסתיר בצלו,
כמות כה נוראה של כאב,
החודרת עמוק ומבקשת לחקוק
עוד מילה, עוד שורה על לבך,
תטפטף אל החור שבכיס מכנסך,
ותיצור איזה כתם או שניים -
אך כולם ככולם אנשים של כתמים
(זכרי) בלי עננים, אין שמיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.