|
ממברנת-נימה מהדהדת
שוזרת אבן עצומת-מסע
כהר נטען מעלותיו
במשא החוסר
נוגעת היד במרקם היש
אוספת הרוך לקרבה
בנפול השמים
נפערת אדמה
בלידת מלאכים הפוכה
סופגת טיפות אדם
אוצרת רוחם
בצרורות
עגינת הווייתם באמת
נושמת כפרח בגן
חייהם ומותם
חווית היותם
באי-הפרידה
טוב עת שחרור
טוב עת קינה
לב טוב נע
בקשב בינה
במגע הזוכר
רצון
לחיות.
23.05.2007 |
|
|
כשהייתי ילד
חלמתי הרבה על
מלאכים מחוטטי
פנים המכסים
אותי בערמות של
חרא,גם היום אני
לא אוהב שקוברים
אותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.