עצמו עיניים, אל תזכרו את מראות החדשות המדממות.
הרפו את ידיכם, הן - העובדות יומם וליל להוספת המותרות
והחומריות.
ספרו כבשים, אין צורך בספירת המתים - שהכואבים יעשו זאת.
הרפו את המוח, אין הנפש העדינה שלכם צריכה להתענות בעינויי
עולם.
פסקו שפתיים, אין המוות נושק על פיכם נשיקה אחרונה.
שאפו עמוק, אין אתם פוחדים שנשימתכם תעלה במחיר חייכם.
נשפו החוצה, יחד עם הנשיפה ניטשו את האכפתיות ששרדה.
שחררו את דאגותיכם, אין העולם זקוק ל"דאגן" יומרני נוסף העומד
מנגד באדישות.
שנו, שנו שנת ישרים. כשהאור יכה על פניכם תקומו ללא המוסר
שנטשתם בזריחת הירח.