|
סולחת לך, שונאת את עצמי
כותבת שירים להרפות ממך
כותבת כדי להשתחרר מהאחיזה
אך במקום מנציחה את דמותך
ומשקרת לעצמי.
כל כך הרבה מילים רושמת
חשה נוכחותך מולי עדיין בכל נשימה.
בכל כך הרבה דברים נזכרת
אהבתי אותך ועדיין אוהבת
אוהבת כואבת סובלת
ומה ההבדל כבר אינני זוכרת.
מצחיק כמה רוצה לדבר איתך על פעם
לחוש אותך בין זרועותיי ולומר "אני אוהבת"
עצוב מאוד כי לא ידעתי אז לבטא אז
כל התחושות שמכילות אותי עכשיו...
סולחת לך, שונאת את עצמי
כותבת שירים להרפות ממך
כותבת כדי להשתחרר מהאחיזה
ממחזרת רגשות, זכרונות מהפרידה
ומאבדת את עצמי.
מתפזרת כמו חול ברוח ולא נאספת
בטח שלא בכף ידך הנאהבת. |
|
|
"אם הוא לא
יודע, והוא לא
יודע שהוא לא
יודע, הוא טפש,
גרשוהו.
אם הוא לא יודע,
והוא יודע שהוא
לא יודע, הוא
ילד, למדוהו.
אם הוא יודע,
והוא לא יודע
שהוא יודע, הוא
ישן, העירוהו.
אם הוא יודע
והוא יודע שהוא
יודע, הוא חכם,
חקוהו."
זאטוטה
פסיכודלית מצטטת
שיר שלימדו אותה
בכיתה ב', אבל
עד היום לא
מבינה את
משמעותו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.