פזמון[Scar] [X2]:
אף אחד לא צריך לדעת על מה שיש ביני לבינך,
על הטעות, על הבדידות ועל כל מה שביניהם
בית 1 [Tiny]:
אז אולי אני קצת ציני, לא רציני, לא תביני
לא רציתי להראות לך מה אני אם את תלכי לי
תיעלמי לי, לא תתני לי להשלים את המסע
תאמיני, לא תפנימי, אני פה אם את רוצה אותי
כי כל מה שעברתי רק הראה לי שכדאי
להמשיך לחשוב על עצמי, במקום לחשוב יותר מדיי
את לא תביני מה עובר עליי, חושב על לוותר-
כי כמה שאת שונאת אני אוהב אותך יותר.
מתעוור מהזריחה, קורא את שמך, את לא עונה.
את כמו מזון למחשבה, תמיד תצליחי להעסיק אותי.
וזה מוזר שאת נמצאת פה לידי,
נראית כל כך אמיתית,
ומתנפצת בראי...
פזמון[Scar] [X2]:
אף אחד לא צריך לדעת על מה שיש ביני לבינך,
על הטעות, על הבדידות ועל כל מה שביניהם
בית 2 [XtRa]:
אני יודע לא קל לך,
גם לי לא, נשבע לך.
תגידי אם בא לך...
תתני לי שריקה, בנשיקה אתפור את הלב שנקרע לך.
אז אל תלכי סתם כך,
גם אם לא נראה - אני עוד פה..
אני כאן צריך אותך, אבל את עוד שם, איתו..
כבר לא יכול לספור, הזמן מזמן לא בא.
זוכר את הלילות, צעקנו xx xx xx
צחקנו - חה, חה, חה
יותר לשקר לא מצליח,
כי ככל ששמרתי בבטן יותר, יצא לי יותר מסריח
אז מה אם כל המילים לקוחות מסרטים,
אותך באמת אהבתי.
קניתי לך אמת ורודה, ואותה-
בשקרים לבנים עטפתי.
שרפתי,
את כל המכתבים, וכשכל החברים איתי שואלים:
"אחי, אתה עוד מתגעגע?"
ואני שואל...
למי?
פזמון[Scar] [X2]:
אף אחד לא צריך לדעת על מה שיש ביני לבינך,
על הטעות, על הבדידות ועל כל מה שביניהם
בית 3 [Scar]:
כל מה שלא נאמר,
כל מה שאוטוטו נגמר,
ואם הלב שלי נשבר, הוא יתוקן מחר
והתשובות קיימות בתוך פנקס או מרשם
בחדר עם צעצועים קטנים, ואת שם
תגידי איך זה יעבוד אם את תמיד מחייכת?
כשאת לוקחת אחריות אני חותכת, לא חותכת
לא מעניין אותך יותר שום דבר,
את תפתרי לי ת'חיים רק אם אפשר
ואם הכל חולף, אז למה את כאן?
ואם הכל זמני, אני בזבוז של זמן
ומה היית עושה אם היית במקומי?
איך אספר לך בשעה אחת על כל עולמי?
פזמון[Scar] [X2]:
אף אחד לא צריך לדעת על מה שיש ביני לבינך,
על הטעות, על הבדידות ועל כל מה שביניהם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.