|
עיניה הביטו אליי שותקות
כאילו אמרו -
אני יודעת.
שפתיה דממו
מלבקש תפילה אילמת.
ידיה קפאו באוויר
כשנשלחו לחבקני
אך כל גופה ביקש - את תישארי.
מול בית שבור היא עומדת
בית שעיניה טרם התרגלו להכיר.
מול מציאות קיימת,
שבגינה פתאום נדמה,
שלא כדאי להתקיים
כלל. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-למה?
-מה זאת אומרת
למה? כי ככה הוא
נולד.
-למה?
-כי יש אנשים
שהם פשוט כאלה.
-למה?
-מה זה למה? אתה
מתחיל לעלות לי
על העצבים.
-למה?
אפרוח ורוד
והילד המעצבן
ההוא מהפרסומת
ששואל כל הזמן
"למה".
אל תדאגו, הוא
קיבל מכות אחר
כך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.