למה כל פעם שאני עושה משהו זה יוצא לי רע?
כבר נמאס לי לנסות, כבר אין לי כוח. פעם עמדתי בגאווה מול
כולם, הלכתי בלי פחד. אך עכשיו נפלתי, מכוסה בצלקות, שערי פרוע
וקשה לי לקום, לא מסוגלת.
אז מה שלא הכל יצא לי כמו שרציתם? אבל למה להגיד כל כך הרבה
מילים שגורמות לי לכאב?
אני שומעת רק צעקות, ועל כל צעקה רעה, צלקת אחת חדשה מופיעה.
לפתע איש אחד ניגש אליי, דחף אותי, הרים אותי בכוח. והוא אמר
לי משפט חכם שאזכור לכל חיי: "את מוותרת להם - זאת אומרת שאת
מפסידה להם. את מחזירה להם מילה טובה ומתעלמת מהם -זאת אומרת
שאת החזקה מביניכם. "