לאונה לאל / שלווה |
של חושך
האוויר המנומנם
לא טורח לסלקם
יונה גאוותנית מגרגרת
שיר אהבה לעצמה
ועורב אפור
עונה לה בתקווה
השקט לא רגיל לפה
למרות שהוא אמור
הרוח הקרירה
מהורהרת מחרישה
ואט מבצבצות הן
אחרו להתעורר
מסלקות בעדינות
כל קורי שינה
מעל המציאות
אין עוד
לעכבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|