|
בעוד אזיל דמעותיי, נערה-
דמעות-טל אשר נפרמות מנקיקי עיניי
כשטפי נהרות דקים שסכר אין לתקל בם כמעצור-
לו היו משקים ליבך העבש והנא כבשר חיוור טרם ליבויו
כתכול הרקיע אשר אגליו מזיע עד תשש
בהביטו מטה וראותו כי זיבורית הישימון עצלה היא
להשקות באון כוחותיה שלה את פלאי בטנה.
וכפי שהאדמה מלבלבת אוצרה היא בששון בעת חורפם של השמיים-
כך גם השמיים המה בטוחים ביודעם כי לעולם לא
יופלו ארצה תהומה כל אימת שהאדמה-
חולה זהוב ורך כמצעה העגול של השמש מעלה. |
|
|
אח שלי, אני
בסוף אפיל את
המערכת בלי
להתכוון. ככה
בטעות.
אני אחתוך פה
איזה גרון בלי
להתכוון. אופס,
הלכה מפרקת - לא
התכוונתי.
מחר ב-4 בשער
בצפר. הכל מותר
- סכינים, אלות,
נונצ'אקות,
אבנים.
כדאי לך להתחיל
לפרסם סלוגנים
שלי. אחרת תקרה
פה טעות מצערת.
אדון מוקה. (כל
קשר לפיני גרשון
מקרי בהחלט)
תגובת מערכת:
נשק חם גם הולך? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.