|
בעוד אזיל דמעותיי, נערה-
דמעות-טל אשר נפרמות מנקיקי עיניי
כשטפי נהרות דקים שסכר אין לתקל בם כמעצור-
לו היו משקים ליבך העבש והנא כבשר חיוור טרם ליבויו
כתכול הרקיע אשר אגליו מזיע עד תשש
בהביטו מטה וראותו כי זיבורית הישימון עצלה היא
להשקות באון כוחותיה שלה את פלאי בטנה.
וכפי שהאדמה מלבלבת אוצרה היא בששון בעת חורפם של השמיים-
כך גם השמיים המה בטוחים ביודעם כי לעולם לא
יופלו ארצה תהומה כל אימת שהאדמה-
חולה זהוב ורך כמצעה העגול של השמש מעלה. |
|
|
אל תעשנו את
הג'וינט מהצד
הבוער.
זה לא עובד.
באמת.
- שא-וון קא-ן
שנאווה בלאון!
(המתרגם: שפן
קטן שנכווה
בלשון!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.