אני דף ריק. לבן, חלק
אתה העט, כחול ודק
אתה עליי כותב את המילים
מוסיף תמונות, ריחות, צבעים.

אני לידיך נתונה
ואתה בוחר בקפידה
חושב מה לכתוב, ואיך לומר
מוצא המילה, רושם ישר.

אני בידיך נתונה, אך דבר לא אומרת
בשתיקתי אתה מבין, זאת או אחרת.
אתה בוחר כל מילה, כל משפט
ואני מחליטה אם מהר או לאט.

יש לך הכוח לנהוג בי בעדינות,
יותר מכל מפחדת אני מהאכזריות.
יכול למלא, או להשאירני ריקה,
לגזור לחתיכות, או להותיר שלמה.

אני הנייר ואתה העט,
אחד אנו יחד. זו האמת?