ר. דונר / עוגות היער השחור |
בריחוף דבורה
מעל ברכי אמרת
שירה.
קנאה.
חרב
נוטפת תאוות אתנן,
נוקמת
כיסופי-מרגוע
אדמדם ורד,
מחילת-נדן.
איני זוכר אם
שמלתך,
הפרחונית, המוזרה,
כבר נפרמה,
מעמוק חורף תרדמה
בטרם נגיעה,
נביעתך,
פורחת,
הקמתי-לתחייה.
28.12.2007 חולון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|