1

אני לא אכתוב
כי
(וכאן אפשר למנות הרבה מאוד סיבות).

אבל אני בכל זאת נורא רוצה שאנשים ייקחו אותי למיטה
בו-זמנית
ובכמה מקומות
וזו נראית לי סיבה טובה מאוד בכל זאת לנסות.

2

השורה העליונה והפינה הימנית של הגוש האמצעי של המקלדת הן
לקסיקון הרגשות החדש שלי.
(כיום נמצאת בעיצומה של פתיחת סוגריים כפולים (בלי כל סימן
לסגירה
גם הקו הנטוי מככב.
כבר המון זמן לא נגעתי בסימן הקריאה.

3

ככל שאני אוכלת פחות, כך מדף הספרים בדירה החדשה שלי הולך
ומקבל כרס.

4

באמת שניסיתי -
עם מחשוף,
דפים חלקים,
עט אדום
ותיקייה צמודה -
לבלבל אותך.
אבל אתה לא הפסקת להופיע בגוגל
כמשורר נחשב מאוד.

5

כבר כמה שנים אני כותבת את ההקדשה
הקצרה,
המתומצתת,
האגבית,
השחורה על גבי לבן
שתופיע,
אם ירצה השם,
בעמוד הראשון.

6

אל תתקפל לי עכשיו.
תן לי לחלץ ממך את כל מה שאפשר להעלות על דף
אחר,
שאותו אקפל
בעצמי
ואדחוף עמוק-עמוק-עמוק
למעטפה.

7

מגיל די מוקדם ועדיין -
גם ברכות שכתבתי לימי הולדת, מכתבי אהבה, קידום בעבודה, ימי
נישואין, חתונות או לידה -
תמיד היה להם feel  של הספד.
לכן,
כמו בסיום אס אם אס המתנצל במקומי שלא אגיע לפגישה -
אני אסיים בסימן פתיחת סוגריים עם נקודותיים.
(: