נולדתי בגיל דו ספרתי. הורי - ציטוטים ואמרות כנף מכמה ספרים
שישבו אתי שעות על האסלה בדירתי.
לידתי ארכה חודשים ארוכים. את הצירים לא הרגשתי.
נולדתי בלי לבחור היכן ומתי. ביום בהיר במיוחד נפקחו עיני.
בהתחלה מעט. אחר כך נפערו עגולות וגדולות והזרימו פנימה בבת
אחת את האור והאבק והפיח של העיר בה לא בחרתי להיוולד.
תחילה שכבתי על גבי. אחר כך, כשקמתי, גיליתי את יתר האיברים
שנולדו עבורי:
את הרגליים, שעה שזינקתי מבוהלת מהמיטה. את העיניים - כשניסיתי
לסגור אותן.
את בטני בשעה שהרגשתי שזוהי התחלה של משהו ושמעתה מתחילה מלאכת
המילוי.
את שדי גיליתי ביום שגיליתי דמות נוספת נעה מולי.
נולדתי עייפה ומלאת מרץ. מיואשת ועמוסת תקוות. נטולה ומועשרת.
כך.
בלי שום אזהרה.
שפתי החלה לינוק ביתר אינטנסיביות מאמי. המשיכה לינוק ולחפש
באמהות אחרות. טובות יותר. חכמות יותר. לא הפסיקה מאז.
ישבתי על ברכי סבי וסבתי. לא ראיתי את פניהם. לא קראתי אותם.
הם חיבקוני בחום. רק את החום הרגשתי. והיה לי די בזה. עד
לפגישה המחודשת עם אמי.
(אבי ישב בפינה. מתכחש לשותפות בנס הבאתי לעולם.)
סבי וסבתי עילגים. או לא מדברים בשפתי. אמי מתרגמת לי כשאיננה
עייפה:
הם רוצים שתהיי חזקה.
הם רוצים שתהיי בטוחה.
הם רצו שתהיי חזקה.
הם רצו שתהיי בטוחה.
ואז עזבו והקור המנשב בגבי לא נהדף עוד.
אדם נולד בחינם. תחילה חושב שניתנה לו מתנה. שהוא ניתן כמתנה.
והמתנה לא חייבת דבר פרט להינתן לאחרים.
אחר כך מגלה, שלא כמו מתנה חד פעמית (ליום הולדת או לחתונה) -
הוא רב פעמי. חייב להינתן יותר פעמים וליותר אנשים וביותר
נסיבות.
ועליו לעבוד במלוא המרץ כל ימיו כדי שיינתן ולא יפסיק להינתן.
נולדתי בגיל דו ספרתי להורים עייפים שמהמדף שולחים אותי קדימה
עם רשימת מצרכים מפורטת. אל תשכחי את זה. ואל תחזרי הביתה בלי
זה. חייכי אל המוכר. פסעי פסיעות קלות. אין לך הצדקה לצעד כבד
ועייף.
צאי.
וחזרי אלינו כשהכל מבוצע כהלכה. רק כשהכל מבוצע כהלכה חיזרי.
ומאז אני בדרכי. יד אחת בכיס, אוחזת בפתק והשניה מרימה מקל.
העט נוזל מן הפתק הדק אל תוך מכנסי. המקל מונף קשוח למעלה.
מבטיהם הישירים על פניהם של הורי יינתנו לי רק כשאחזור אליהם.
והם ידעו. ולפי מבטם - אדע גם אני.
ואז אשלח אני מישהו אחר. קטן עם עיניים עגולות ושיער רך
ובהיר.
ואורה לו ואאסור עליו ואשלח אותו.
ואז אוכל לשבת על כורסתי, וגם בשעת אי העשייה הנוראית - ארגיש
בעיצומה של עשייה.
בינתיים אני מחככת עטי במחברת כדי לשנות את העתיד. מטיחה
אצבעות במקלדת כדי שאוכל להמשיך ולהישלח. אל מקומות רבים יותר
, למרחקים גדולים יותר. וקצרים יותר.
להישלח בפשטות אל מרחק ציטוט או להתכתת אל עבר ספר עב כרס.
אני רוצה להישלח. עד אשר יאמרו כולם - היא היתה שליחה מצוינת.
הלכה וחזרה היטב.
וגם היטיבה לחייך.
נולדתי בגיל דו ספרתי. הורי - ציטוטים ואמרות כנף מכמה ספרים
שישבו אתי שעות על האסלה בדירתי.
לידתי ארכה חודשים ארוכים. את הצירים לא הרגשתי.
ומאז חיי
כהערות שוליים זעירות
למרגלות הדברים:
הפניות למקור,
היענות לדרישות חוק,
מעט הפניות להרחבה. |