האביב הזה
מלא בגשמים
כמו הרגש שלי
שמסרב ללבלב
הקיץ
שמתאדה באוויר
כמו הזיכרונות
על לילות של תשוקה.

כל נופי הילדות האלה
שמשתלבים בחזון הנעורים
מה זה עוזר לי עכשיו
כל שברון הלב הזה
איך תמיד כשרע לי אתה מופיע
וכל-כך טוב לך.
מחפשת את המעט שנותר
מאותם נופים
אולי קצת תמימות
אהבה
הבדידות הנוראית הזאת
העצב הבלתי נפסק.

שיר כאב
מחניק את גרוני
רוצה להקיא את כל האכזבות
מכל האנשים
איך אני רק בת עשרים
ויש יותר אנשים שאני לא רוצה לראות
מאשר חברים
איפה האושר הזה
שכולם מדברים עליו
והחיים האלה
שאני אמורה להתחיל

קווי דמותך מעוררים את כל חושיי
עיניך כמו גלי הים מסעירות את דמעותיי
תלבש עבורי לבן
זה כל-כך הצבע שלך
ותאיר את דרכי, תכוון אותי
ואנשק את הדף הקלישאות שנובעות מכך
כי עכשיו אני יכולה לכתוב לך שיר אהבה
בלילות שאיני נרדמת
מחכה שיגיע קץ ייסורי.

מתגעגעת.