האביב הזה
מלא בגשמים
כמו הרגש שלי
שמסרב ללבלב
הקיץ
שמתאדה באוויר
כמו הזיכרונות
על לילות של תשוקה.
כל נופי הילדות האלה
שמשתלבים בחזון הנעורים
מה זה עוזר לי עכשיו
כל שברון הלב הזה
איך תמיד כשרע לי אתה מופיע
וכל-כך טוב לך.
מחפשת את המעט שנותר
מאותם נופים
אולי קצת תמימות
אהבה
הבדידות הנוראית הזאת
העצב הבלתי נפסק.
שיר כאב
מחניק את גרוני
רוצה להקיא את כל האכזבות
מכל האנשים
איך אני רק בת עשרים
ויש יותר אנשים שאני לא רוצה לראות
מאשר חברים
איפה האושר הזה
שכולם מדברים עליו
והחיים האלה
שאני אמורה להתחיל
קווי דמותך מעוררים את כל חושיי
עיניך כמו גלי הים מסעירות את דמעותיי
תלבש עבורי לבן
זה כל-כך הצבע שלך
ותאיר את דרכי, תכוון אותי
ואנשק את הדף הקלישאות שנובעות מכך
כי עכשיו אני יכולה לכתוב לך שיר אהבה
בלילות שאיני נרדמת
מחכה שיגיע קץ ייסורי.
מתגעגעת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.