אני אוהב את הלילות
בהם שפתייך מצוות עלי: "גש הלום!"
ואינני יכול שלא להיענות
לאותן שפתיים חושקות, בוהקות,
רטובות, צלולות,
מתאוות...
לא מהסס לרגע,
לא מתמהמה -
בלב פועם
עם לשוני אל פיך אני צולל,
מתיר ליצריי לכבוש
כל חלקה בגופך הענוג
עד אמהל נפשך ברוח נפשי
ותהיי חלק מאישיותי,
עד תהיי כדם הזורם בעורקיי
אשר בלעדיו אין לי את חיי.
21/05/07 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.