עומד מול המראה ולא רואה את עצמו
מסתכל קרוב קרוב, הראי הוא לא רעו
גולש עם העיניים לאורך הפנים,
מסתכל קרוב קרוב מחפש את הפצעים
מגביר קצת את האור, כדי שיוכל לראות
את השומה, את השומן, את שארית השערות
מביט בתוך עינייו, מחפש את היופי שאבד
והם צועקים לו בקול והוא מרגיש כל כך לבד
לוקח מבט נוסף, אל העיניים התמימות
דמעה אחת קטנה, שקט ושתי יריות.
והם עכשיו שרים, שירים שנכתבו ממנו
וחלק גם בוכים, דמו הוא גם דמנו.
עכשיו הוא עומד על ענן ומתסכל על כולם
גולש עם העיניים וצוחק על העולם
עולם כל כך יפה עולם כל כך ארור,
עולם שלם שמתבנון בתוך ראי שבור. |
