הראש שלך כבר חלול ונקי מחלומות,
הגוף מרחף ריקני וחסר מים.
אחר כל שאיפה מגיעה נשיפה רפה
יותר חרישית, כמעט אילמת.

לא משנה כמה שעות או ימים תישן
לעולם זאת לא תהיה השינה שלה ייחלת.
והצלקות על הזרוע, בהן סימנת את השנים,
לא משתוות לצלקות בלב שאותן הזמן לא יוכל למחוק.

לא מניח לי להתקרב
בכל מילה שלי מסתגר יותר
ואני נשארת מאחור, מקורקעת,
צופה בך מתרחק עוד ועוד.

אתה חומק לי מבין האצבעות
ואצבעותיך חדלות ללטף את לחיי.
אני כבר לא רואה את הכוכבים בעיניך
אלא אלו עיניך המביטות בי דרך הכוכבים.