בגן עדן במרום,
בתום מאה עשרים שנה,
מה אתה יכול לתרום,
כאן אצלנו בגינה?

ישיב מר פרס בנימוס:
אני כה משופשף,
בעברי אין כל פספוס,
אני בכל אשף.

לא היה מרוץ,
בו לא השתתפתי
ותמיד היה תירוץ,
למה שני הגעתי.

אתה יודע מר שמעון,
אמרו לו בשמיים:
פה תפוס מספר ראשון,
גם כאן תהיה רק שנים.

אבל אין לי מתחרה בגן,
אולמרט לא הגיע!
מספיק שנים הייתי סגן,
מתחת לרקיע

ישבו למעלה במשרד
ובדקו את היומן,
אולמרט טרוד עם וינוגרד,
לכן לכאן, הוא לא הוזמן.

חישב מר פרס סיכוייו
ומצב רוחו גאה,
כל אחד ממתחריו,
נתון בערכאה.

כל הזמן שבעולם
עומד הוא לרשותו
ומר פרס המושלם,
לא יבזבז אותו.

נשם מר פרס לרווחה:
כאן אני אהיה בראש,
אחולל פה הפיכה
ואלוקים יפרוש!

לו זר היה עוטר ראשו,
נזכר הוא בקלונו,
אילו בזמן היה נוטשו,
היה זה נצחונו.