יוליאנה דוד / הרי לך סבל |
מתוק, מזכך, מתנגן
פשר אין, אין חדש, הכל הבל
נטול כאב, נטול תחושה, מתנוון
חרב עולמי, ובין חורבותיו
עוד צומחות חמניות מבולבלות
נענות לירח, מיללות אליו
פורשות כנפיים, מתפללות, מקללות
אין דבר. אין קיום. רק הצלקות
צבעיהן נותרים עזים
ומה יש לומר, ועל מה יש לבכות
כשתלות ותליין יחדיו מפזזים?
הבל הכל ואין מלבדו
אין מלבדי אלים בכתבי
יעוד הפורח כל עוד החטא סועדו
יביא ליטופיך חזרה אלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|