מחליק מבין אצבעותיי
בורח מידיי
כמו מלוא החופן חול
מדבר

ניצבת לבד בחושך
בתוך הלא כלום המתפרש
מתנודדת עם הרוח
מאבדת
דרך תועה

השקט המחריש חונק
נסוג אט מהחדר
הלילה הקריר חומק
פנימה
מתוך החלון שמעליי

איך אפשר להרגיש את הלילה
בתוך חלום
אני שואלת את עצמי
ומסכימה
שהדרך היחידה
נשכחת שוב
אינה

מתאמצת
עטופה קורי שינה
נאבקת למצוא
מילה
ואוחזת לא בכוח
שיישאר לא מתוך
חובה

הוא מהין חרש
מסכים להישאר
מעט
אינו שואל מדוע
וכיצד

וכשתם הלילה
נמוג מעט
הזיכרון
חומקים בלאט
כוכבים

כמעט נשכח מלב
נשבר
החלום אשר אחזתי
בלילה במדבר