יֵשׁ לִי סִימְפַּטְיָה
לַשִּׁירִים הַנּוֹסְעִים עַל מַשּ-ָאִיּוֹת זֶבֶל,
גַּם אִם הסִרָחוֹן מַגִּיעַ עַד כָּאן.

יֵשׁ לִי סִימְפַּטְיָה
לְשִׁירִים הַמְּדַגְמְנִים עַל תַּחֲנוֹת אוֹטוֹבּוּס,
גַּם אִם מִישֶׁהוּ מְחַכֶּה שָׁעָה אֲרֻכָּה.

רַק מָה, נִדְמֶה לִי בְּעֶצֶם,
שֶׁלַּשִּׁירִים עַצְמָם
אֵין סִימְפַּטְיָה.

לֹא לִמְשׁוֹרְרִים תֵּל-אֲבִיבִיִּים
לֹא לְמִלָּתָם הָרוֹפֶסֶת
לֹא לְצִבְעָם הַמְּזֻיָּף.

וּבִכְלָל
הָיוּ רוֹצִים, אַךְ אֵין בִּיכָלְתָּם,
לִנְשֹׁף
עַל גַּרְגֵּר הַחֲרָדָה שֶׁל הַיֶּלֶד,
זֶה שֶׁטּוֹבֵעַ מוּל עֵינֵיהֶם
בִּש-ְדֵרוֹת הַחוֹל