[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הולי סיקרט
/
תינוק

כשהוא בוכה ומסריח ככה אני כמעט מתחילה להתחרט. באמת.
זה היה החלום שלי מאז שאני זוכרת את עצמי. תינוק שיישאר קטן
תמיד, יגיע לגיל שנתיים וחצי ויחזור חזרה לגיל שבוע. תינוק
שיאהב אותי תמיד ולחלוטין, בני תנאים. יצור קטן שאוכל לחבק,
לנשק, ללטף ולהרעיף עליו את כל האהבה ששמרתי מפני אנשים
אחרים.
עכשיו הוא בן 10 חודשים. הוא עדיין לא הולך ולא מדבר, ומאוד
בוכה ומסריח, אבל יש לו חיוך ממיס ושפה שלמה שרק הוא מבין.
הפעם זה הכי גרוע. אנחנו כמעט לא יוצאים מהבית בגלל כל המדענים
האלה, הם גרועים יותר מצלמי פפראצי. התחלתי לעבוד בבית, הקשר
היחיד שלי עם מערכת העיתון הוא באי מיילים וטלפונים. אפילו
האחות של טיפת חלב מגיעה עד הדירה שלנו בקומה הרביעית.
ברגל...
הפעם האחרונה הייתה לפני כמעט חודשיים כשיצאתי איתו לגן
המשחקים - שיפגוש קצת ילדים בגילו. חיפשתי בכל העיר גן שאין
סביבו שיחים, בתים, או כל דבר שאפשר לארוב מתוכו, ודווקא שם הם
היו, הנבלות.
בהתחלה הם מגיעים בשקט, בלי להיראות מתעניינים, הם מחכים לרגע
שאני אתיישב, מחכים שתי דקות ומתיישבים לידי, שואלים עלי, על
התינוק, כמו כולם. מסתכלים עליו אחת לכמה דקות - במבט ישיר או
בפזילה, ברגעים שנדמה להם שאני לא מסתכלת.
בפעם ההיא זו הייתה אישה צעירה, גי'נג'ית ורזה, שנראתה קצת
בודדה שם עם כל הצבעוניות שלה ושל הגן. היא עשתה את כל הטקס
הזה שהם עושים וברגע שקלטתי אותה קמתי והלכתי. חכי. היא אמרה.
שתינו יודעות טוב מאוד מי אני ומה אני רוצה ממך, אין טעם
לברוח... זה רק יהפוך את כל העניין למסובך וכואב יותר.
"בחיים אני לא נותנת לכם אותו!!" אני לא נותנת להם אותו. הם לא
יקחו לי את התינוק. בחיים. הם לא יעשו לי בו ניסויים ויתקעו בו
מחטים ומי יודע מה עוד.
טלי די. תירגעי. אף אחד לא רוצה לקחת לך אותו... היא ליטפה את
השיער הכועס שלי ונשמעה כאילו היא באמת מתכוונת לדברים האלה.
זו בטח אחת מהשיטות שלהם, לגרום לי להאמין שהם בסדר. שכדאי לי
לסמוך עליהם. חארות. אני קמה ומתנערת ממגע היד הרכה שלה.
אתם חייבים להפסיק. אני מתכוונת להתלונן על כולכם. זה שהתינוק
שלי מיוחד לא אומר שלא מגיע לנו לחיות כמו כולם. בלי פחד
וחרדות.
קמתי והלכתי הביתה. ומאז אני כאן.
גם הבית נהיה די מסריח, אפילו נדמה לי ששמעתי אותו בוכה, את
הבית, אבל התינוק היפה שלי מחייך אלי ואני יודעת שהכל יהיה
בסדר. אף אחד לא יקח אותו ממני. עוד מעט הוא יהיה גדול מספיק
כדי שיתחיל ללכת לגן, ועוד שנה וחצי נצטרך להתחיל לתכנן את
המעבר לדירה חדשה. אולי הייתי צריכה לחלום על תינוק שמגיע בכל
פעם רק עד גיל שנה, הדירה הזו כבר משעממת אותי.
את מיה הג'ינג'ית פגשתי שוב בפעם הראשונה שהעזתי שוב לצאת
מהבית. השארתי את התינוק המתוק שלי עם הבת הממושקפת של השכנים
ויצאתי לחתונה של הבן של הבוס של הבוס שלי - יש חובות שפשוט
אין מה לעשות איתן.
לא האמנתי שהיא שם. איך הם תמיד יודעים? ולמה היא עוקבת אחרי
גם כשהתינוק בבית? או שאולי זו רק הסחת דעת ואחד מהם נכנס אלי
הביתה ממש עכשיו? אני חייבת לזוז, לעוף, ליסוע הביתה על 140,
אני אומרת מזל טוב מנומס לחתן ולכלה ולבוס של הבוס ומנסה לרוץ
באלגנטיות על העקבים שלי עד לחניה. היא מופיעה מולי. כלום כבר
לא מפתיע אותי, הם בטח קוראים מחשבות ממרחק או משהו כזה.
טלי, אולי תפסיקי לברוח?
"איך את יודעת את השם שלי, מה את רוצה ממני?"
אני מכירה אותך טלי, ואת מכירה אותי. אני מתחננת בפניך
שתפסיקי. את לא יכולה לפחד לצאת מהבית, לפחד מהאחים והחברים
שלך... להתנהג כאילו את חיה באיזה מותחן בלשי... מרוב כל
המשחקים האלה בסוף את תאמיני בעצמך לכל הפנטזיות שהמצאת לך.
טלי. את עוד תאמיני שבובת הסמרטוטים הזו היא באמת ילד.
"לא ילד" עניתי בגרון חנוק "הוא עוד תינוק".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם ניוטון לא
היה ממציא את
חוקי ניוטון,
מישהו אחר היה
ממציא אותם?


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/7/07 0:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הולי סיקרט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה