אז אני בקצה...
ידיי פרושות,
אני שומע את הרוח.
אני לא זז,
העולם כמו כדור, מתגלגל תחתיי
הכל זז ואני עומד.
הוא הולך ומאיץ.
אני עובר אוקיינוסים ויערות,
המהירות שלו גוברת
אני לא ממצמץ,
הכל הופך לכתמים עד שזה נהיה גוון אחד,
העולם משתגע.
המהירות רק גוברת וגוברת,
עצור!
הוא איבד כבר כל כתם.
לפתע הוא הופך אדום.
זה חזק מדי,
אני עוצם עיניי,
הוא מתכווץ ואז גדל.
מתכווץ וגדל,
כאילו מתפוצץ מבפנים.
אני שם ידי עליו
ומרגיש אותו דופק במהירות,
אני פותח את עיני
ומוריד את היד מהחזה שלי.
לבי דופק בחוזקה
וכל מה שאני יכול לחשוב עליו
זה שהעולם משתגע.