|
בבוקר נמזג אלי נשר גדול
דרך לובן חלב השמיים
הינו יחדיו בתוך ענן גדול
שהילידים קראו לו ארץ.
קטורת הרוח נשאה עיניה
אל מפתני האלים הרושפים של הזמן
בידיי המדממות מוות
שרטתי את סלעי העבר.
הצורות התקבצו לגוונים
לתודעות שקטות של מוסר
לדרך ארץ הזרה לחושי
ללהבות תופת פוריות.
הדורים בלבן בוהק
נשאו הילדים את פריים
על מדיהם הצרובים
הילת הקרבה למולך. |
|
|
יש למישהו כמה
שקלים להלוות
לי
(וולפגנג אמדאוס
מוצארט) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.