מעיין הילה / כלואה |
את זעקותיי גם שותפיי לחדר לא שומעים
כלואה אני בקבר מחשבותיי
אדמתי החמה סופגת כל דמעה
כלואה אני בתוך כלא מחשבותיי
את מליחות עיניי ניתן כבר להריח
חופשיה אני מכלא מחשבותיי
רגשותיי כבר בלעו כל זכר
כלואה אני בכלא רגשותיי
מחשבותיי כבר תמו ואני נשארתי כלואה,
שוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|