יסמין זק / להגשים חלום |
לגור בפארק הלאומי, במרכז של כר דשא ענק, בבית הירקרק שלנו.
האיגואנה זוחלת לה באיטיות, בוהה בעוד שושנת מים שמתרחקת לאיטה
בזרם.
והוא יהיה החייל שקם בבוקר, מתמתח ומקפיץ עוד מסטיק מנטה לפה.
הבית הולך ומתרומם על מרבצי החמציצים והעשב, כמו מרחף באוויר
המלא זרעוני פריחה. זר של ענפי הדרים מונח ליד זרועות תבלינים,
המפזרים עטיפה של ערפול חושים.
העילפון, הנפילה האינסופית לתוך כל הירוק הזה,
למה אני מרגישה לובן מסנוור?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|