מחקה לסוף-שבוע כמו קנקן של לימונד.
כל היום שואל: "מדוע? ולמה אין לי אף-אחד - שיענה לי?"

אני פותח ת'מגירה ולא מוצא עוד ממחטה.
למה את כה רחוקה ולא אצלי במיטה?
הרי לפני שבועיים באותה השעה
היינו פה ביחד ועשינו - מה שעשינו.
זה לא עניינכם. זה ביני וביינה.

יושב פה עם החברה ושותה עוד כוס קפה.
אחר הצהריים איזה יום-
יפה, צוחקים ויש גיטרה, ויש פה חיקויים
של גבי ושל שרה, והתינוק של השכנים
שנראה כמו זברה ויש לו עיניים של קיפוד.

אני פותח טלוויזיה ורואה חדשות
ולמרות הפדופילים עדיין אוהב
ת'מדינה הזאת לא יקחו מאיתנו
אפילו אם ממש ישתדלו.

לא משנה מה יפול בצפון, בדרום,
אם מזרח, מערב, צפון-צפון -
ועוד כל מיני כיוונים שעוד לא קיימים.

קולומבוס לא היה שם.
מגלן לא יודע דבר.
וכריס-טופר - ריב
עדיין בכיסא גלגלים.
לא הוא כבר מת, כבר נפטר, בר-מינן וגם יש לו-
מצבה ענקית.