כששמעתי את קולך, חום עטף אותי.
צמרמורת טיילה לאורך גבי.
הרגשתי את ליבי פועם במהירות לאחר החסרת פעימה.
אותה פעימה שלקחת בעוד הלב טרם היה מוכן לכך.
כשנפגשנו, למרות שבחוץ היה חשוך, לא היה חדר אחד שלא הארת עם
החיוך שלך.
נעימות הפסנתר הרכות כשהתנשקנו.
אותן נעימות שהפכו לממכרות כמו הטעם שלך.
ממכרות, אבל אני בכל זאת מרפה.
מרגיש אותך באמצע הלילה.
גם הירח לא יכל להתעלם ממך, האיר את פנייך היפות.
מכל הדברים שבחדר, הוא בחר להאיר אותך.
אני מספיק לתת מבט על עינייך הירקרקות לפני שהן נעצמות.
מנשק את שפתייך הרכות והנה את מרחפת לך.
ואני מרפה.
ליבי עדיין פועם בחוזקה ולא נותן לנוח.
את נשענת על החזה שלי בעוד ידיי עוטפות ומגנות על גופך.
אני מביט בך, כל הלילה. לא מאמין שאני כל-כך בר מזל.
היו אחרות לפנייך, אבל הן לא גרמו לי להרגיש ככה בכלל.
השמש מתחילה לזרוח, מלטפת גם היא את גופך.
אני כלכך מאושר,
אבל בכל זאת, מרפה.