רוצה לבכות
סתם ללא סיבה,
לבכות שעות על גבי שעות
ללא הפסקה.
להמשיך עוד ועוד
עד שתצא הנשמה
ותיפסק הנשימה.
לא ברור כל כך למה
אבל לפעמים זה קורה.
שכל הרגשות, בבת אחת
עולים, נכנסים ומתערבבים בתוך הראש
ואני רוצה מהכל לפרוש,
לשים הכל בצד ולנטוש.
לא מבין מדוע
הרי אני לא כועס, מיואש או פגוע,
אבל פתאום זה בא
זה משתלט ולא מפסיק,
זה כובש וממשיך
וזה מציק ומעיק.
ואני לא מצליח להזיל דמעה
רק מתחפר בתוך עצמי בדממה,
יודע שזה יעבור תוך דקה או שתיים
אבל מה אני עושה בינתיים?
יושב בשקט עם עצמי
ונותן להרגשה לחלוף
כדי שהצער לא יכנס וישטוף.
זה קורה לפעמים
בזמן האחרון קצת יותר,
אך אני לא נכנע ולא מוותר.
רק נלחם בשקט נגד עצמי
כדי לא לחזור לאחור.
לא להיכנס לדיכאונות של אז
כי נשארה לי עדיין צלקת גדולה
וחור גדול שחור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.