שוב לא יהיה לי רגע כמו הרגע שלפני
ואיך אפשר להסביר את הכאב העמוק הזה
השקט הזה שמשתלט על האהבה
האם הלב שלך שקט
מעגל קסמים סוגר עלי
וזה כואב, ואיזה יופי של יום יש מעבר לקשת
אני עפה למקום אחר
אני לא יודעת לאן נגיע
אני לא יכולה להפסיק להסתכל על הפנים שלך
ואחר כך יד, נגיעה קלה
נשיקה באוויר הוא שולח לה
הדפוק הזה עושה לך טוב
אתה בא אלי
מה סוחף אותך, מה שורף אותך
אוסף שאלות זה עדיין בפנים בוער
יש דברים שרציתי לומר
בטח חסרות לי מילים
כשהשמש עוברת יבשת
אחת לאיזה זמן מוגבל
חולמת אותך שוב
הלב מדבר, הראש מסתובב
קצה חיוך, היא רוצה רק לשקוע נמוך
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב
טוב עד גדותינו
והיה לנו רע
ואהבתי אותך לא פחות
שום דבר אינו מובן מאליו
היום זה אנחנו
שבחיים לא חשבתי שנהיה.



[מבהירה: כל שורה, או כמה, הן של משורר אחר. בטח לא שלי.
נכתב בלילה אחד מאוד טעון רגשית - מלא במוזיקה, סיגריות
ושוקולד בינוני.
זו אחושרמוטה תרפיה בשבילי, לפרסם את זה. אם לאקו"ם יש תלונות
אליי - התגובות לרשותם.]