New Stage - Go To Main Page


אני מגשש דרכי במסדרונות הארוכים והקרירים של הסופרמרקט הסמוך
לביתי.
אורות הניאון גורמים לי אי-נחת.
אני נמשך למוצרים כמו מגנט.
בין מוצר שאין לי בו צורך,
למוצר שיותר אין לי בו צורך.
אני מרחרח קופסא של "אוכל ביתי".
אין לו ריח של אוכל, אין לו ריח של בית.
אני לא מאמין לתווית, גם לא למחשבון של האישה בקבלה,
גם לו להצעת ההגשה שעל גב הקופסא.
רק לך אני מאמין.

אני מבקש סליחה מהקוראים שחשבו שזה שיר על צריכה וניכור, (ועל
אלה שנמאס להם משירי אהבה).
אבל הצדק והצדק הפואטי של השיר טמונים בך.
כי רק לך אני מאמין.
רק בך אני מאמין.
והכותרת היא עלייך,
והמילים היפות הן עלייך,
וגם הייאוש שנמצא בסופר-מרקט הקרוב לביתי, כולם הם עלייך.
רק לך אני מאמין.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/7/07 2:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן שילר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה