לפני שאתם:
נרתעים מאורך הטקסט
או  נשענים לאחור בתקוה שזה ייספק אתכם
או  ממהרים ללחוץ "תביא משהו" (אחר)

תחשבו מה הייתם רוצים לקבל...

כשהייתי בערך בן 6 כל "עליה לרגל"
נראתה באמת דומה למה שעברו בני ישראל
איזה 40 שנה של מסע.. למרות שלא נהגתי.
החום שסבב באוטו..
כמה פעמים נרדמתי וקצתי
אך עדיין.. אני על גב הגמל
ומכל עבר נמשכת לה השיירה
של אלו שייצאו איתנו.
ילדה יפה בחלון של רכב חולף
עוד מכרסמת מצה יבשה
ואמא מכסה ראשי בצעיף
כדי שהחולות שנישאים ברוח
המדברית לא יתפסו אותי לא מוכן.
כמסומם ללא כל כח
אני זוכר את העליות בכניסה לירושלים...

"מקץ שבעים שנה" הגענו.
שחור ולבן מעוטרים בכחול
פוקדים שוב את הצהוב הישן
לא ה yellow החדש שבדרך
(ההוא עם העיזים).
אלא הקיר הישן עם הפתקים...

ברור שבקשתי מה שכל ילד בגילי רצה:
כי מה כבר אפשר לבקש מהיגיון כה רך?!
שלא יפנו את הגוש? שיפסק הקטל בכבישים?
שלא יכנסו ללבנון כשאפשר לרסס אותם מהשמיים?
שהמניות שלי בבורסה יעלו?

טרקטורון ממונע..