בגן המשחקים האסורים השמיים תמיד קודרים
אין פנסים או תמרורי אזהרה
אין יד מלטפת
ישנה רק יד שמכה
והסחרחרה לא סתם מסתובבת
והמגלשה לא סתם תחליק אותך
על נדנדות תלויות עם שרשראות מתכת
מתנדנדות פיות קטנות עם שפתיים של דם
אין שם קוביות מעץ צבעוניות
ישנו ארגז של חול טובעני
ואין רשתות או גדר של נוי
ישנה חומה של דם קפוא
בין הפרחים הנבולים
הנשמות מיללות
ואין שם שביל מקליפות תפוזים
ישנו שובל של חוטי כאב ארוכים עד לשאול
כל מי ששיחק בגן הקודר
ילל כמו תן בליל ירח אפל
ואף אחד לא יכל ללקק
את הדמעה שניגרה
ישנן תובנות על ספסלים שבורים בצד
אך הן עייפות ממסעותיהן בזמן
ובגן אין מנוח ולא יהיה שם צל
כששמש בבוקר אחר תצא
ואין עצים שמצילים
מעל רק האפור שורר
ולמשחק יש טעם מר
כי אין כללים
ואין מחר
גם לדמויות שמתארחות
אין עוד רגשות לבחור. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.