[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פומבה נון
/
כשאת הלכת

אני עזוב, אני עצוב.
לבד עכשיו, נושם לשווא.
רוצה לבכות ואין דמעות,
רוצה אותך, ואת הלכת.
היה פעם אור, עכשיו שחור.
הייתה שמחה, עכשיו דממה.
עוררת בי כוח לקוות, ובלעדייך הלב ישקוט.

כשאת איתי אז את אומרת "תודה על שחיכית לי",
ובאמרה שלך חוזרת "טוב לי איתך, אתה שונה".
איך שאותי את מנשקת ומלטפת את ידי,
איך שאלי את מחייכת ואז אומרת "רק שלי".

כשאנו יחד זה נראה כאילו לא קיים שום רע,
וכשאנחנו מתנשקים יש ניצוצות, עפים גצים!
אל תוך נפשי אותך הכנסתי, בתוך עינייך ראיתי אור.
כעת אני לבד, נרמסתי ובלבי נשאר רק חור.

מדוע לאהוב כאילו ששום דבר כבר לא יקרה,
למען מה לקום בבוקר כששום דבר לא משנה?
עם מי כעת אפשר לשמוח, את מי אוכל לי לחבק?
כשאת הלכת - נגמר הכוח. לבי כבר לא פועם, הוא ריק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארור/ה
אחד/ת!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/5/07 17:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פומבה נון

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה