[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הולי סיקרט
/
שתי מזוודות

שלושתם כל כך קטנים וזריזים. מנסה להתרכז במיוחד ולעקוב רק
אחרי אחד מהם, כמו בקסם עם הכדור שנמצא באחת מהכוסות, ולפעמים
נדמה שהוא לא יהיה לעולם באף אחת מהן. הם נראים בדיוק אותו
דבר. או שרק לי הם נראים ככה.
זו יכלה להיות תרפיה מצוינת אם המוח לא היה זועק ומואס
בתרגילים שאני מנסה עליו... הוא לא מוכן לקבל את העובדה הפשוטה
שכדי להפסיק לחשוב על דבר אחד מוכרחים להתעסק באחר. הוא מתבלבל
וקשה לו.

סוף
יכול להיות דבר מאוד מפתיע, במיוחד כשהוא מגיע די בהתחלה.
ובמיוחד כשמרחוק הוא נראה בדיוק כמו דברים אחרים, כמו שלושת
הברחשים למשל.
גם אחרי כל כך הרבה פעמים שכמעט, אף פעם לא חשבתי שזה יכול
לקרות. שיום אחד פשוט ימאס לה והיא תלך, תשאיר הכול ככה -
פתוח.
זה היה בסך הכול שבועיים לפני המעבר. לכולנו היה כבר חם וצפוף
מדי, עוד לפני שהמזגן התקלקל, ואחרי - זה נהיה פשוט בלתי
נסבל.
אני השתדלתי פשוט לא להיות. לפחות לא ערה או פיקחת, אבל היא
הייתה חייבת. לא הייתה לה ברירה.
שנאתי להיות כאן כשהיא מגיעה הביתה, עייפה, עצבנית, מיואשת.
ידעתי שאני לא מקלה עליה אבל תמיד דמיינתי אותה לעצמי כמו ספוג
או גומי... שלא משנה מה - בסוף זה יעבור. היא תסבול את זה
ותירגע.
כשהיא עמדה בפתח הבית עם שתי מזוודות גדולות לא האמנתי,
התרכזתי במיוחד ודמיינתי שזו רק מישהי אחרת שדומה לה והגיעה
פתאום, או שאלו בכלל שקיות מהסופר ולא מזוודות כחולות גדולות.
כשהדלת נטרקה הרגשתי כאילו איזה איבר פנימי שלי היה קשור אליה
בחוט ועכשיו כמעט נתלש. כמו אז עם השן גם עכשיו זה לא עבד. רק
התחיל לכאוב, כאילו נקרעו חלק מהעורקים שמחברים את האיבר לשאר
הגוף - ועכשיו הם מדממים אל תוך חלל הבטן.
אני צריכה אותה. אני אוהבת אותה. אין לי ברירה. היא לא יכולה
ללכת.

כשהייתי בת שש היא דאגה להביא לי את הליצן הכי טוב באיזור,
שהיה גם קוסם, ומאבטח בחצי משרה. היא עזרה לי לבחור את השמלה
הכי יפה, שחורה ולבנה וחגיגית כל כך. וגם שרשרת שהתאימה. כמעט
כל הכיתה הייתה. על כל הקסמים שלו עליתי, אבל לא גיליתי לאף
אחד, אז היו חושבים שהבאתי להם קוסם-ליצן מזויף...
המשחק הזה דווקא היה נחמד - לקלוט מה הוא מחביא איפה ומתי.
כשסיפרתי לה אחר כך איך הוא עובד על כולם היא בכלל לא כעסה, רק
אמרה שאני חכמה ושכדאי להזהר מאנשים שהם קוסמים כאלה בחיים
האמיתיים - ואי אפשר לראות את זה לפי הבגדים או הפרצוף שלהם.
את הקסם האחרון עד לא מזמן לא היה לי מושג איך הוא עשה, למרות
שראיתי עוד הרבה פעמים קוסמים מכל מיני סוגים עושים קסמים
כאלה.
אף פעם לא הבנתי איך אפשר פשוט להעלים דברים, לעשות שלא יהיו
יותר, לא כאן ולא מוחבאים במקום אחר.
כשהיא הלכה הבנתי כמה זה פשוט - מספיק להיות ממש שקועים במשהו
אחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקשר לסלוגן
מקודם:
אני אוהב אותך


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/07 6:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הולי סיקרט

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה