הם נספו.
לא יחזרו.
רוחות רפאים,
משותתות בין הקברים.
עצמות שבורות.
שלדים אבודים.
נשמה כאובה,
שעם פגיעת הכדור עזבה.
משאלה לאוכל,
של ילד חולה,
שעל אדמת גרמניה,
עט-עט זוחל...
ואמא שם שוכבת,
בתא ארור של גז.
ועל לחיה דמעה נותרת,
זה הדבר היחיד שעודנו זז...
והם מביטים,
מהצד צוחקים.
חיות פרא!
כלבים! כלבים!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|