אני אעזוב עכשיו, בדיוק כמו שבאתי, בסגירת דלת בקושי נשמעת,
ופתאום אני רחוקה,
בלתי מושגת, תראו אותי עכשיו.
תראו אותי עכשיו, אף פעם לא ניסיתם, תמיד ראיתם את מה שאני
מציגה לכם, ואתם אפילו לא יודעים איזה שחקנית טובה אני. בקשו
ממני לשחק ילדה סגורה ומופנמת, הרי את המשחק ידעתי תמיד, ואני
עכשיו כל כך מפחדת, כשאעלם מעייניכם, אולי אפסיק להתקיים.
אני הולכת,החלטתי ואין דרך חזרה, ולשנייה אני אולי חוזרת,
בודקת את השרוך בנעל. ואתם מדברים על שלום ואחווה, והדלת נפתחת
בשקט, אחכה עד שתדברו על רוחות רפאים, ואז אני הולכת.
חכו חבריי, תנו לי עוד הזדמנות, אל תנטשו אותי מאחור כל כך
מהר, תנו לי עוד רגע למות, חכו לי שעה קלה, אולי הדלת פתאום
תפתח, והנה אני חוזרת אליכם, מקווה שהתקרית תשכח.
שכחו אותי חבריי, כמו חלום שנגוז ואינו, יום אחד עוד תשמעו
עליי ותוכלו לומר שהכרתם אותי, לפני שנסגרה הדלת. אני שחקנית
מוכשרת, יודעת לשחק צחוק ושמחה, ואתם תהיו מופתעים כשאשחק לצד
מפורסמים אחרים, ותראו איך הילדה שאני גדלה.
אני טובה יותר ממה שחשבתם, יודעת לסגור דלתות, אומרים שדלת
חדשה אז נפתחת, ואני לא יודעת למה לצפות.
אל תצפו לי חבריי, אני רחוקה, תשלחו לי תקווה קטנה, אולי אחשוב
עליכם עוד פעם אחת. וכשתשמעו עליי ברדיו, אל תשחקו את
המופתעים, ידעתם שאגיע רחוק מהבית, בעוד אתם מדברים על רוחות
רפאים.
ראו חבריי גדלתי, איני עוד ילדה רחוקה, אני בשר ודם עכשיו, לא
מושגת וכל כך יפה, תחשבו עליי לפעמים, כשם שאתם עולים
בזיכרוני, יש לי עוד דלת לפתוח, אולי בצד השני אמצא את עצמי.
אני מחכה לכם אהוביי, שתצעדו במורד המסדרון, שומר הראש יעצור
אתכם ותאמרו, את גברת גל באנו לפגוש. אני אצא לקראתכם, ואתן
לכם חיוך מסנוור, את נראית בדיוק כמו בסרטים שלך תאמרו, ואני
אהנהן ואזכר.
אני מחכה לכם אהוביי, אמרתי למזכירה שאם תבואו שתתן לכם לעבור,
אל תשכחו אותי אהוביי, למרות שלעיתים כך תעשו. בואו לספר לי על
החיים הפשוטים, אזמין אתכם לארוחות במיטב המסעדות, ואתם תאמרו
שצמחתי והצלחתי יותר משחלמתם אי פעם, אבל אם הייתי בחלומותיכם,
אהיה מאושרת, ואת הסיבה אף פעם לא אבין.