[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חומית חומית
/
קיבוצניקים

נולדנו בקיבוץ מדהים, באמת. תמיד טענו שאנחנו לא כמו כל
הקיבוצניקים, ז"א טענו שאנחנו קיבוצניקים טובים יותר...
כשעוד היינו בגן אמרנו שאנחנו מקבלים את כולם בברכה, שאנחנו לא
קיבוצניקים סנובים, אבל כל העולים החדשים שבאו לגור בקיבוץ
ברחו מאיתנו אחרי שבוע.
כשגדלנו טענו בתוקף שלא נעשן לפחות עד גיל 18, חצי שנה לאחר
מכן לקחתי את השאחטה הראשונה שלי. אמרנו שאנחנו לא גנבים ולא
פורצים, בעוד שהתפלחנו לנו בשקט לאקונומיה ולמקררים והרמנו
איזה כמה קרטיבים.
בכיתה ט' עשו לנו סדנא על אלכוהול, כמובן שהתנגדנו בתוקף
לשתיית אלכוהול מתחת לגיל 18, אבל התחלנו לשתות שבוע לאחר מכן
באופן קבוע בכל מסיבה.
בכיתה י' עשו לנו סדנא נגד סמים, גם פה התנגדנו ולומר את האמת
אני חושבת שאף אחד מאיתנו עוד לא ניסה, אבל המודעות עלתה זה
היה מסביבנו כל הזמן, והודות לחינוך שקיבלנו לא נגענו בזה.
תמיד רצינו ללמוד נהיגה, כל כך רצינו שהיינו מתאמנים על
המכוניות של הקיבוץ בשטחי השדות.
בכיתה יא' קיבלנו חדרים, משוש חייו של כל קיבוצניק מתבגר, ככל
שעבר הזמן יותר בנים בילו אצלנו. כשהיינו קטנות אמרנו שלא נשכב
לפחות עד גיל 17-18, באותה שנה כולן איבדו את בתוליהן.
בכיתה יב' קיבלנו רישיונות התחלנו לצאת, להתפרע, הכרנו בנים
גדולים יותר, חיילים. לא פחדנו, שום דבר לא יכל לעצור אותנו.
החזקנו במקרר וודקה קבוע, למרות שהבטחנו לא להכניס שתייה
לחדרים.
נכנסנו למסיבות שלא לגיל שלנו, הרגשנו גדולים, גדולים מהחיים
הקטנים האלה, גדולים מהבועה הזאת שקוראים לה קיבוץ.
בטח אחרי כל הדברים האלה אתם ממהרים לשפוט אותנו, אתם בטח
אומרים שאנחנו עוד קיבוצניקים טיפוסיים, שאנחנו מסוממים,
שרמוטות, בורים, חסרי ערכים.
אבל אני רוצה לערער על זה בתוקף, למרות כל הדברים שעשינו, אני
יכולה להגיד שכל אחד מאיתנו הוא בן אדם מדהים, ערכי, לא איבדנו
את עצמנו למרות כל השטויות והתהליכים שעבר הקיבוץ. נשארנו כמו
שאנחנו, אוהבים את המדינה יותר מכל, נלחמים בשבילה, בוכים
בגללה, לפעמיים אפילו מתים למענה.
אני מודה כל יום שנולדתי בקיבוץ, קיבלנו חינוך מעולה, ערכים,
למדנו לאהוב את הארץ, טיילנו בה בכל עת. מכעיס אותי שיש אנשים
בארץ הזאת שלא מוכנים להלחם בשבילה, אפילו לא מתגייסים. אנחנו
חיינו את המלחמה שאיימה לקחת לנו את הבית, התגייסנו אליה, חלק
מאיתנו לא חזרו. אז כל מי שממהר לשפוט אותנו כדאי שיסתכל וישאל
את עצמו שאלות מאוד חשובות במקום לנסות להדביק לנו תוויות שלא
תואמות את האישיות שלנו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למי שיש כושר
עמידה חלקי
אין לו כושר
עמידה כלל


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/7/07 11:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חומית חומית

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה