דחקתי את עצמי,
שקעתי בשגרה.
אולי תבוא, תעזור לי לפרוץ.
למצוא את עצמי.

תגיד, כבר מאוחר?
אין דרך חזרה?
נדחקתי, דחקתי והודחקתי.
אין כשרון.
אין השראה.
מה זה בכלל כשרון?

לאחר שנים של חיפוש עצמי,
אני מגלה כיום שחיפשתי בריק.
חיפשתי בתוך אידאל, בחלום.
אני לא מושלמת וגם לא אהיה.

ניסיתי, אני עדיין מנסה אך לשווא.
תעזור לי כמו שאני עוזרת לך!
תן לי השראה, חופש יצירתיות.
כמו לפני שנים, כשלא עניין אותי מה חשבו.

ואני שואלת, למה לרצות כשרון, השראה, ייחודיות?
למצוא משהו שיהפוך אותי למושלמת?
הרי אני לא.
תעזור לי למצוא את מה שאבד לי.
את עצמי.