New Stage - Go To Main Page

מאיה מרקוס
/ once and again

I saw myself, right back there, looking forward
couldn't believe that was the back of my neck looking at
me


All those things i thought i had left  were there again
silently waiting for me to reach the end and find out that
this was just the point to begin again.
Without a word i walked the road of my own ending just to
see that it was where i started from. this hollow being,
eyes of black, haunted me, ever lasting peace. I guess i
went in so that i could come out, unchanged and unchallanged
facing it once more. to sleep was to wake, to open my eyes
and dream, to close my mouth and speak.
what once was up now was down, the world had changed or was
it me? I thought i smelled it but the flower was mearly
budding, the past looked like such a lonely future. so i
just walked on and tried to go where no one had been before.
this virgin ground of ash and fire, rising is my sun.
Despite this, what once was will be again, every thing
remains untouched.
Don't cry, she says to the child unborn.
these wings will carry you high and low, through the trees
and past this ground of heavy toys, and in that you shall be
free to be only that name of me.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 6/7/07 5:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה מרקוס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה