אתה מת להיפרד ממנה.

כי קשה לך איתה. כי רע לך איתה. כי היא מסריחה, ולא רק מהראש.
כי היא לא ממש טובה בכדורגל, וגם לא בכדורסל, ועוד לא דיברנו
על העניין הצהוב ההוא. כי היא רוצה שתעשה שלוש שנים צבא, ואחר
כך גם שתלך למילואים. כזאת היא.
כי אתה אפס בעיניה. כי היא לא מרשה לך לקחת סמים וללכת לזונות,
כי היא אוהבת ערבים וחרדים וחילונים והומואים ולסביות, כי היא
חושבת שמותר להם לעשות צעדות ברחוב. כי כל משוגע משנה לה את
סדר היום. כי סדר היום שלה משתנה בכל יומיים.
כי היא כל הזמן הולכת מכות עם השכנים, ולא ממש אכפת לה כמה
פיצוצים היא חוטפת. כי היא לא נותנת לך ללמוד בשקט, וגם לא
לעבוד בשקט, ועוד לא דיברנו בכלל על אמנות. באמת שכבר עדיף
למות.
כי היא לא יכולה להבטיח לך שהיא אוהבת אותך בחזרה, או שהיא
תהיה פה מחר.

ובכל זאת, אתה נשאר איתה. כי למרות שהיא כל כך מכוערת, היא גם
כל כך יפה, ואתה כל כך אוהב אותה, ויש לה את החומוס והפלאפל
והבמבה הכי טעימים בעולם, ובתכל'ס - רק אצלה תמיד תמצא את
התשובה הנכונה ל-'מה רוצה התולעת?', ו-'מה שבע?', וזה בעצם מה
שחשוב.